21.5.2008 – הייתי אז עוד בסטודיו הענק שהיה לי.
התחייה 14, מול אצטדיון בלומפילד.
אימפריה של 220 מטר, מעלית משא והסטודיו הכי עסוק בעיר.
יום רודף יום ,קמפיין רודף קמפיין.
התאריך מספר שחודשיים קודם + שבוע נולד הקטן שלי
עוד מעט הוא כבר בן 13.
על הפרק באותו יום כתבת אופנה.
עורכת האופנה של לאשה משדכת אותי לסטייליסט צעיר.
הוא סיים כרגע את שנקר ו ״נראה שייש לו כשרון״.
ככה היא אומרת – בוא ננסה.
זרמתי.
הסטייליסט בא עם רעיון
לשתף פעולה עם סטודנטים ממחלקת הטקסטיל של שנקר
הם עשו פרוייקט של בדים בהשראת יצירותיו של קלימט.
אני זוכר די במעומעם את היום הזה.
באיזה שהוא שלב תמר הגיע לבקר.
אייל היה אז תינוק בן חודשיים.
מהון להון בלי להתייעץ איתו יותר מדי
הפשטנו את הפעוט.
התמונה שלו עם מעיין קרת
התפרסמה זמן קצר אח״כ בלאשה.
הגליון שמור עד היום על המדף.
עוד תמונה ממוגנטת למקרר.
כל חבר חדש שנכנס הבייתה, זוכה לסיפור
״ זה אני בפרסומת שהייתה בשלטי חוצות בת״א״
ככה זה מבחינתו, קשור או לא קשור
היום בגיל 13 כמעט הוא הדוגמן של הבית
חתיך אש, עם סטייל וטעם ייחודי שהוא רק שלו.
מהעבודה עם הסטייליסט באותו יום
שבאמת היה מאוד מוכשר
אני רק זוכר שרבנו בסוף היום.
אני לא זוכר על מה, מאז השלמנו.
והוא באמת מוכשר שחבל על הזמן.
היום יניב פרסי הוא שם דבר
אחד ממעצבי שמלות הכלה המוכשרים שייש.
הוא כבר כבש עולם, הלביש כמה מהמפורסמות שבו.
אני לשמחתי נשארתי עם הכתבה הזאת.
יש בה משהו על זמני שלא קשור לטרנד כזה או אחר.
שבוע שעבר החזרתי אותה לאתר החדש שלי.
זה היה שבוע מתיש
רק רציתי לסיים אותו כבר – את האתר החדש שלי.
הוא מכיל את כל הגם וגם שלי האתר הזה
מתחת למטרייה אחת, די גדולה אם אפשר לציין
אפשר לראות את הכל.
הסדנאות
ההרצאות
הבלוג
העבודות שלי.
אפשר גם להכנס לכל מיני לינקים
להתרשם גם מה אמרו עליי.
ואם תכנסו ל ״עבודות שלי״ – ל editorial
תוכלו לראות גם את הכתבה הזאת.
גם ממרחק של 12.5 שנים
אני קשור אליה מאוד.
תודה ל שירלי וינר שהפליאה לאפר
ול יניב זאדה – הכל כך מוכשר על השיער.
היופי של מעין קרת הוא באמת על זמני
וכבר אז אפשר היה לראות ש יניב פרסי
באמת מאוד מוכשר.
ושבטח רבנו כי היינו צעירים
ןחשבנו שכל אחד יודע יותר טוב
מה זה משנה בעצם על מה
העיקר שהשלמנו מאז.
ושייש לנו את הכתבה להזכר בה ולהנות ממנה.