לפני 7 שנים יצאתי למסע שלא ידעתי שהתחיל ולאן הוא מוביל.
המסע התחיל במונטנגרו ובצילומים בלעדיים שלי למגזין סטיטלטו
הייתי שם על פסגת העולם, היה לי שם הכל ולא היה לי כלום.
כמה חודשים אח״כ קראתי להן אחת אחת לסטודיו שלי
מגלית גוטמן ועד אגם רוטברג
מאילנה שושן ועד טהוניה.
ביקשתי מהן שיבואו ללא איפור, עם שיער אסוף ובגדים שחורים.
במשך יותר משנתיים צילמתי אותן כשמסיכת גבס על פניהן.
ביקשתי מהן דבר לא פשוט, לוותר על כל מה שמגדיר אותן בעצם – הפנים שלהן
אלו שהביאו להם, פרסום, הכרה ומעמד.
ביקשתי לברר איתן ביחד מה יש בהן שהן יכולות לתת לו ביטוי, אחר ושונה
כי הן הרי לא רק סך כל הפנים היפות שלהן.
בפודקאסט הזה אני חוזר אליהן, מנסה לברר יחד איתן מי שם? מאחורי הפנים
הכל כך מפורסמות האלו.
איזו מסכות/ פרסונות עדיין משרתות אותן ועל אילו כבר ויתרו או היו שמחות לשים בצד.