צילום ותקשורת בצוותים הופכים היום לכלי משמעותי בארגונים שמחפשים לדבר אחרת.
מכירים את הרגעים רגעים שבהם מילים כבר לא עוברות.
שיחות צוותיות תקועות, ישיבות נגררות,
והמסרים — נופלים בין הכיסאות.
והכי גרוע זה השתיקות.
דווקא שם, הצילום הופך לכלי תקשורת אנושי ומדויק.
הוא לא מבקש לדבר — הוא מזמין לראות.
וזה משנה הכול.
איך צילום פותח שיח בצוותים שבהם התקשורת תקועה
בצילום אין “נכון” ו”לא נכון”.
אין היררכיה, אין צורך להסביר, אין מגננה.
יש רק מבט, פריים אחד שמספר סיפור שלם.
כשמשתתף בוחר תמונה שמייצגת עבורו קושי, הצלחה או דילמה,
הוא בעצם מדבר את עצמו דרך התמונה —
בלי להרגיש שהוא חושף יותר מדי, בלי צורך להצדיק את עצמו.
זה מאפשר שיח כן, פתוח ולא שיפוטי בין חברי צוות.
במקום לדבר על בעיות, הם לומדים לראות אותן.
במקום לבוא בביקורת או טענה
פתאום עולה פשוט, בקשה לעזרה.
תמונה אחת, שווה אלף ויכוחים.
הצילום לא נועד לייפות את המציאות — הוא עוזר להבין אותה.
למה זה עובד
רוב הקונפליקטים בצוותים לא נובעים מחוסר תקשורת,
אלא מחוסר נראות רגשית.
אנשים לא מפחדים לדבר
הם כבר עייפים מלדבר
מפחדים שלא יראו אותם באמת.
הצילום עוקף את המנגנון הזה.
הוא מאפשר להביע מחשבה או רגש בעקיפין
זה שיח לא מאיים,
זה שיח שמבקש הקשבה, אמיתית.
חיבור למודל ״5 קליקים לפתרון״
במודל “5 קליקים לפתרון” שפיתחתי,
זהו ה־Click השלישי – Perspective:
היכולת לשנות נקודת מבט.
כשצוות לומד להביט באותה סיטואציה מזוויות שונות,
מתחיל דיאלוג.
האשמות מתחלפות בסקרנות,
והפערים מתחלפים בהבנה.
ברגע שמישהו משנה פריים
כל הצוות מתחיל לראות אחרת.
תובנה ארגונית
צוותים חזקים לא נמדדים רק במהירות תגובה,
אלא ביכולת לראות אחד את השני באמת.
צילום הוא דרך פשוטה אך עוצמתית לחדש את החיבור הזה.
הוא מעיר תשומת לב, יוצר רגש,
ומאפשר לכל אחד להביא את עצמו אל השולחן – בלי מילים.
תקשורת אמיתית לא מתחילה במילים
היא מתחילה במבט.
לפעמים, כדי להזיז צוות קדימה,
כל מה שצריך זה מצלמה פתוחה ולב פתוח.
רוצים לדעת איך צילום יכול לשמש ככלי לפיתוח מנהיגות או למידה חווייתית בארגונים?
→ למידה חווייתית בארגונים – לקריאה נוספת