קמפיין חדש דנדש על הפרק.
זה תמיד מתחיל משיחת טלפון
הפרטים בהתחלה מעורפלים
צילומים – טוב ברור בשביל זה אני פה לא ?
צילומי תכשיטים – ישר אני רגוע, אני הרי מעולה בצילומים כאלו/
beauty זה הרי המקום שאני חזק בו
תאורות זה אני אחרי הכל, לא?
יש כבר פרזנטורית – פה אני מתחיל לדאוג
ישר עולים הי הקולות האלו של שליטה, אגו וכו
למה לא התייעצתם איתי מראש ?
מותק – הזמנים השתנו, תתקדם.
אז את מי מצלמים ?
תראה… היא לא דוגמנית… וגם לא כל כך הצטלמה קודם…
היא בכלל כתבת אוכל מוערכת במיוחד.
שולחים לי את עמוד האינסטגרם שלה
אני מנסה להתחיל לגלגל בראש
מה יתאים לה, לאיזה מקום לקחת את זה
מחפש רפרנסים מתאימים
ודואג, כל הזמן דואג.
היא מביאה את המאפרת שלה מהטלויזיה
והיא תעשה גם שיער
אני כבר קרוב ל לתלוש שערות – שאין לי.
מותק – הזמנים השתנו – תתקדם. ושוב תתקדם.
כל גל החששות האלו קורה עוד לפני שאפילו נפגשנו ליום צילום.
מה יהיה ?
התאריך מגיע, המפגש מהוסס
הימים ימי פוסט גל ראשון
כבר מדברים על גל שני באופק
כן מסיכה, לא מסיכה
לשחרר, לא לשחרר.
ואז, אז זה פשוט קורה
לעבוד, ליצור, בזה הרי אנחנו הכי טובים לא ?
אני ומזל הסטייליסטית כבר סוג של מכונה משומנת
חצי מבט, כמה מילים
אנחנו מבינים אחד את השנייה
מזל היא מהנשים האלו שנהנות ממה שהן עושות
ומרוב שהן נהנות הן תמיד משקיעות פי כמה
הראש שלה כל הזמן עובד
יוצר, ממציא לעיתים יש מאין.
עם השנים למדתי שהלקוח רוצה ממני ביטחון
הוא רוצה לדעת שהוא יכול לסמוך עליי
שאני מבין אותו, קשוב לו.
הלקוחה שלי ביום צילום ראשון בחייה.
מה שלי ברור מאליו
בשבילה הוא חדש
הכל חדש.
מאיפה מזמינים אוכל
איך לתת לצוות לעבוד, לסמוך עליו
מצד שני , הם מבינים אותי בכלל ?
היא רוצה להספיק כמה שיותר
הצוות ישר נדרך
מין ריקוד טנגו שכזה.
ויש בתוך כל זה את המצולמת
איך נקרא לה ?
דוגמנית לצורך השעה
פרזנטורית
בלוגרית אוכל
מן הסתם אנחנו לא מכירים אחד את השנייה
מה יפה לה ?
מה הצד הטוב יותר שלה ?
ליפסטיק ?
מזלי שהתבגרתי
היום קודם כל מה שחשוב לי שתרגיש בנח
עם עצמה, עם הצוות
אני מאמין שהיא תהיה במיטבה
כשתרגיש ביטחון.
כמו עם כל מצולמת שלי אני צריך גם קצת להתאהב
אחרת, חבל לכולנו על הזמן
לכמה שעות אני מרוכז רק בה
בתאורה בזויות הפנים, בתנוחות הידיים.
אחרי כמה שעות, הכל מסתיים
שלום שלום וכל אחד לביתו
עוד קמפיין התחיל את דרכו בעולם.
