תזכורות
מדי כמה זמן פייסבוק מזכיר,
מעלה נשכחות.
הפעם הוא העלה לי את הכתבה הזאת
הראשונה שצילמתי בסטודיו שהיה אז חדש.
כמה חיכיתי לו לסטודיו הזה
כזה שיהיה לו את ה daylight הכי יפה בעיר
כזה שיהיה תפור למידותי
נעים, אינטימי , שיהיה בו משהו מפעם
ככה שמו שאני אוהב.
והוא היה לבית השני שלי הסטודיו הזה
סלמה 46
קומה שנייה
מעל סטודיו נעים ליוגה.
בלי מעלית
בחורף לפעמים נוזל מהחלונות הישנים
בקייץ – ריח הזיעה של מתאמני סטודיו נעים
ממלא את חלל המדרגות.
הייתה בו נשמה של בית בסטודיו הזה
מכל אלו שהיו לי – אותו אהבתי הכי.
הוא גם היה האחרון שלי
לא כי הפסקתי לצלם
אלא כי רציתי להיות משוחרר
לעוף, לשחרר בלי ששום דבר יכבול אותי לאדמה.
אני מסתכל על הכתבה הזאת
וחושב
זה עדכני? רלוונטי?
אולי מיושן?
צילמנו את Mirjam Roth Raphaeli
אז דוגמנית צעירה
עוף מוזר ואניגמנטי שהגיע מגרמניה.
יופי כמו שאני אוהב
״שבור״ אני קורא , לא מושלם
יופי מרתק שונה ואחר.
היום הסטודיו הזה הוא מגרש עפר
בדרך לבניינים חדשים – כאלו שאני פחות אוהב.
ואיפה אני?
את המשרד , רהיטי הוינטאג׳ והמחשב
העברתי הביתה לבנימינה.
לגלריה – פינה בדיוק למידותי יש לי פה.
והצילום מה איתו?
אפשר לפגוש אותי בסדנא 12
בסטודיו של Amir Yahel
יש בו daylight אפילו יותר יפה משהיה לי
תרגישו חופשי להתקשר
אני יודע לעשות את מה שאני יודע הכי טוב.
ועל הדרך תרויחו אותי בעידן החדש
יותר תקשורתי, פתוח ומרוכך.
את הסטיילינג – עשתה Tami Arad Barkay
על האיפור Vered Spivak והשיער – Liraz Agam
